"חדש מן התורה אסור"
האמיש הם קהילה נוצרית הדוקה שחבריה רואים עצמם כממשיכי דרכו של ישוע. רובם היגרו לצפון אמריקה משוויץ ודרום גרמניה במאה ה-18 אבל אין להם כל קשר עם אמריקה שאנחנו מכירים, אמריקה של המאה ה-21. הם לא מתגייסים לצבא, לא מקבלים דמי אבטלה, לא מצביעים בבחירות. מאז שהגיעו לאמריקה, לפני כשלוש מאות שנה, הם שינו את אורח חייהם רק במעט. הם חיים בעולם שממבט מבחוץ נראה כאילו קפא בזמן- נוסעים בכרכרות, חורשים את השדות עם סוסים ועובדים רק עם כלים ידניים. הם הפנו עורף לדרך החיים המודרנית. לאמיש יש חוסר אמון ואפילו פחד מגופים גדולים שהם חלק בסיסי בחיינו בחברה המערבית – ממשלות, בנקים, חברות ביטוח, חברת חשמל ואפילו מערכת הבריאות נדמים בעיניהם כגופים חסרי פנים וחורשי רעות ולכן הם נשענים על חיי קהילה ענפים ומשתדלים לספק לעצמם את רוב צרכי החיים.
במשך חודשיים גרתי עם משפחה מורחבת של אמישים שהיגרו לבוליביה. כל בוקר השכמתי קום והצטרפתי לחליבה, לארוחת הבוקר, לתפילה ולעבודות היום בשדות, ברפת, במטבח ובחממה. דרך עבודת הכפיים הקשה נחשפתי לאורח חייהם – ליחסים ביניהם, התייחסותם ליהודים ולקבוצות נוצריות אחרות, לתפיסת עולמם הדתית – ולא פחות חשוב מזה – התייחסותם לעולם הבא.
